לפני קצת פחות משנה גלי צה״ל ביקשו ממני לעשות גרסה להחיטה צומחת שוב. נסענו עד בית השיטה, המקום שעליו נכתב השיר לעשות קליפ בשיתוף משפחות הנופלים. אז, עם 11 בנים שנפלו במערכה, נחשבה לקהילה עם הכי הרבה נופלים לנפש.
יכלת להרגיש את עוצמות הטרגדיה במישור האישי והקהילתי גם 50 שנה מאוחר יותר. לא עברו שבועיים מכיפּור 2023 והנה אוייבנו היכו בנו שוב בהפתעה. אבל הפעם המספרים והאירועים הם בקנה מידה (קיבלו בצדק את התואר) תנ״כיים.
כבר לא נשאר מקום בנשמה לכל העצב והשכול, סיפורי הגבורה והטרגדיות שעברנו ועדיין לא רואים סוף..
וכאילו נגמרו מלאיי החמלה - חזרו לשסות אותנו האחד בשני. חזרנו להתפורר.
כל מי מהמנהיגים או מהתקשורת שמרעילים אותנו איש נגד רעהו, יידעו שהם מרעילי הבארות האמיתיים והם אלו המחלישים אותנו.
אמן (יהי רצון ה׳) שנדע לעשות חשבון נפש אישי ולאומי, שנדע להקשיב לקול הפנימי שיודע שאנחנו מסכימים על יותר ממה שנדמה לפי אנשי הפוליטיקה והתקשורת (משני הצדדים), שנגיע למסקנה שהמשותף בינינו שהוא לא רק רב אלא גם חשוב מכל המחלוקות שהעירו בתוכינו.
להיות בערבות הדדית כמו שהיינו בתחילת המלחמה, זה המצב הרצוי והחזק ביותר בשבילנו כעם.
עם שנמצא כרגע באיום על הלגיטימיות שלנו כעם בארצנו. יותר מאי פעם.
שלא נשכח!
המדינה חייבת להתנהל באיפוק ולתת כבוד לאלו שאיבדו את חירותם.
לחטופות והחטופים, אלו שהופקרו, שמצבם הוא הקשה מכל- תלויים בין החיים למתים. לא זה ולא זה. חובה לתת יחס ותשומת לב מיוחד למשפחותיהם, שאינם יודעים מהו גורל יקיריהם. לתת להם כמה שיותר מידע, חיבוק ותמיכה אנושיים-המון חמלה! ולפעול להחזירם במהירות האפשרית.
שיהיה לכם חג משמעותי ורווי תובנות.
זה הזמן להתחזק לא רק בסיסמאות ריקות אלא במעשים.