
כמו כל הימים בשבוע הקודם
אני גורר את עצמי מהמיטה ומכריח אותי להתחיל יום חדש במציאות המקבילה שהתפתחה. תחושת המועקה רק התגברה אחרי כמה הופעות אצל מפוני העוטף. המטרה היא לנחם, להסיח דעת לרגע, אולי להרים במשהו ויש סיכוי טוב שגם הצלחנו. אבל העיניים הכבויות למחצה, הסיפורים האישיים ותמונות מעוררי פלצות, כולם עושים אי שקט בגוף ושברון לב ששום ״נקמה״ לא תצליח לרפא. אני ממהר לסרק את מקס (חגג 8 לפני 5 ימים) בזמן שהוא מתלבש. הזום של בי״ס תיכף מתחיל..
ואז אני פותח את היומן על הטלפון כאילו שיש שגרה כלשהי בעולם המקביל ומגלה שעדיין רשומה לי הופעה בשוני מחר. למרות שברור לי ולכולם ששום הופעה לא תתרחש בזמן הקרוב מלבד עוד הופעות למפונים או נפגעים או חיילים, הרי שעדיין מחובתינו לסגור פינות מהחיים הקודמים וכך אני מוצא עצמי כותב לכם שורות אלו כדי להודיע לכל אלו שקנו כרטיסים למופעים שהיו אמורים להתרחש, יקבלו החזרים על ידי גופי המועדונים, כבר בימים הקרובים.
בינתיים, בעודי כותב שורות אלו, השמיים כאילו בוכים איתנו במבול של אבל.
בתזמון מדוייק של כוחות האופל, אני גם מקבל הודעה משיר, מקיבוץ חולית, שפגשתי בחמישי האחרון במלון מפונים בים המלח, שכבר עברה כל כך הרבה ואיבדה חברים יקרים וגם את הבית.
מצאו את החבר הנעדר האחרון שחיפשו.
גם הוא נרצח.
עכשיו גם אני דומע..
שמרו על עצמכם ושנדע ימים טובים ובשורות טובות.
💔❤️🩹
על אף ולמרות הכל עם ישראל חי 🇮🇱

שלשום
חגגתי יומולדת והיקום שלח לי אחלה מתנה כפולה דרך הבן הסופר מוכשר שלי, לני קפלן.
הראשונה- הצמד ״ישי ולני״ הוציא שיר בכורה למדיות -
״תל אביב״ , חפשו בפלטפורמות האזנה
לני מנגן ויוצר עם חברו, ישי כחילה, בחור סופר מוכשר לכשעצמו, כבר מגיל 13 והיה לי התענוג לראות מקרוב את ההתפתחות והגדילה שלהם ואף לשבת איתם בחדרי חזרות.
בשנתיים האחרונות הם התחילו להיות רציניים ואני ממש ממליץ לראות אותם בהופעה הקרובה ביום שישי זה, 8/9 בגיטר לופט. לכו לראות
המתנה השניה ששלח לי היקום זה הפרצוף המשגע שלו מחייך אלי מכל שלט חוצות שני באיילון, מזכיר לי למה שווה לשתות קפסולות קפה עילית.. 😉💝